<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן ג'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
נקובה כיצד. י"א איברים הם שאם נקב אחד מהן לחללו במשהו טרפה ואלו הן. תרבץ הושט קרום של מוח הלב עם הקנה שלו [והמרה וקנה הכבד והקיבה והכרס והמסס ובית הכוסות והדקין והריאה עם הקנה שלה].
שני עורות יש לו לושט. החיצון אדום והפנימי לבן אם נקב האחד מהן כשרה. ניקבו שניהם אפילו זה שלא כנגד זה בכל שהוא במקום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה. ובין שנשחטה במקום הנקב בין במקום אחר אין השחיטה מועלת בה.
ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים כיצד יעשה הופכו ובודקו אם נמצא עליו קורט דם בידוע שהוא נקוב. הושט שנמצא העור החיצון לבן והפנימי אדום בין בעוף בין בבהמה טרפה. והרב בעל העיטור ז"ל כתב ואם נמצא ושט שני עורותיו אדומים או לבנים דהוה ליה כנקב זה בלא זה וכשרה דודאי אין ריעותא אלא באחד. ויש אוסרין אפילו בכי האי גונא. וכתב הרשב"א, ז"ל וראוי לחוש לדבריהם. וקרום שעלה בושט מחמת מכה אינו קרום ואינו מכשירו לפי שסופו לינקב על ידי המאכל שנכנס לשם וה"ה לשאר מקומות שנקיבתן במשהו שאם עלה בנקב קרום אינו מועיל.
<h2>דף מג:</h2>
נמצא קוץ עומד בושט הרי זו ספק נבלה שמא נקב הושט ועלה בו קרום ואינו נראה אבל אם נמצא הקוץ לאורכו בושט אין חוששין לו שכל בהמות מדבריות אוכלות קוצים תמיד. וכן כשהשוחט תולש הנוצה מצואר העוף פעמים מתבוסס בדם או העור נקרע עמו אין לחוש לנקיבת הושט בכך או לפסוקת הגרגרת כך פסק הרשב"א ז"ל (ת"ה הקצר).
תרבץ הושט הוא מקום שאין ראוי לשחיטה מן הושט ולענין טרפות דינו כושט שנקיבתו במשהו.
<h2>דף מה.</h2>
במוח שבראש יש בו שני קרומות אם נקב העליון הסמוך לעצם בלבד הרי זו מותרת. בד"א בבהמה וחיה ועוף היבשה אבל בעוף של מים כיון שנשבר העצם אע"פ שלא נקב הקרום טרפה הואיל וקרומו רך. ואווזות המצויות במים הרי הן כעוף של מים. ואם ניקב התחתון אפילו בבהמה וחיה טרפה. ואדני זקני ר' דוד הכהן בן הרב יצחק הכהן ז"ל כתב ניקב העליון ולא התחתון או התחתון ולא העליון כשרה דאינה נטרפת הבהמה עד שינקבו שניהם ואם ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה כיון דמנח ניחי איפשר דדינו כעור הקורקבן וכשרה. ונקיבת הקרום במשהו מן הפולין ולפנים ופולין עצמן כלפנים. מן הפולין ולחוץ דינו ברוב כחוט השדרה וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל שאם נקב העליון ולא התחתון או התחתון ולא העליון כשרה. ומשיתחיל לימשך בשדרה מן הפולין ולחוץ והוא מתחלת העורף שנקב מותר עד רובו.
